אני לא יודע מי מכם שם לב או לא שם לב אבל מאז אתמול יש המון רעש בקרב הקהילה המדעית והמון פרסומים במדיות השונות לגבי מאמר שנוי במחלוקת שפורסם אתמול באחד מהז׳ורנלים המדעיים היוקרתיים ביותר (Annals).
נכון להיום ישנה המלצה להפחתה בצריכה של בשר אדום ובשר מעובד (כזה שעבר שימור, המלחה, עישון וכו׳) בקרב מספר רב של ארגונים. בקרב ההמלצות לאמריקאים אנחנו מדברים על מנה אחת של בשר אדום/מעובד בשבוע. בקרב ההמלצות לבריטים ישנה הגבלה לעד 70 גרם ליום. בקרב האגודה האמריקאית לחקר הסרטן מדברים על הפחתה בצריכת בשר אדום באופן כללי ולצרוך מעט מאוד בשר מעובד. בקרב ארגון הבריאות העולמי ישנה עמדה שייתכן ובשר אדום מסרטן לבני אדם ואילו בשר מעובד נחשב כמסרטן וודאי. משרד הבריאות הישראלי מדבר על צריכה של בשר מעובד לא יותר מפעם בחודש והפחתה בצריכת הבשר באופן כללי.
אז על מה כל הרעש?
רוב המחקרים בתזונה שמנסים לאשש קשר בין חשיפה למזון מסוים ולמחלות, מבוססים בעיקרם על מחקרי תצפית שמוגדרים כבעלי רמת וודאות נמוכה עד נמוכה מאוד. לכן, הסתמכות על מחקרים שכאלה עלולה להיות בעייתית שכן לא אחת מאוד קשה לדעת אם האפקטים (נקרא לזה ״סיגנל״) שנצפו במחקרים הללו הם תוצר של המזון שנאכל בקרב הנבדקים או שמא מקורו בדברים אחרים (נקרא לזה ״רעש״).
במחקרים שכאלו יחס הסיגנל לרעש הוא קטן (הרבה רעש, מעט סיגנלים) ומקשה על היסק מיטבי במיוחד כאשר האפקטים שנצפו במחקרים שניסו לבדוק את הקשר בין בשר אדום/מעובד לשלל בעיות בריאות הוא קשר חלש במקרה הטוב.
14 מומחים התכנסו לפאנל מיוחד ובין השאר בוצעו 5 סקירות שיטתיות תחת קריטריון קפדני שמתאים להנחיות ה NutriRECS (בשורה התחתונה שימוש בשיטת דירוג מחקרים שתוביל למסקנות טובות יותר). 4 סקירות בדקו את גובה הראיות לגבי ההשפעה של בשר על מגוון אספקטים בריאותיים וסקירה אחת בדקה ״עמדות לגבי בשר״.
המסקנות שעלו מהסקירות החדשות שבוצעו היו שבוגרים מעל גיל 18 אינם צריכים לשנות משהו בצריכת הבשר האדום/המעובד שלהם. כאשר אנחנו מדברים על ״שינוי״ החוקרים הגדירו הפחתה של 3 מנות בשבוע (מנה = 70 גרם לערך לאחר בישול). זאת אומרת שאם הצריכה הייתה 7 מנות אז ירידה ל 4 ואם הצריכה הבסיסית היא 4 מנות אז ההפחתה היא ל 1. בכל מקרה החוקרים הסתמכו על ממוצע של 2-4 מנות בשבוע לפי נתונים של צפון אמריקה.
11 מתוך 14 חברי הפאנל הסכימו עם העמדה הזאת.
הסקירות עצמן הראו הפחתה קטנה בסיכון למחלות לב וסוכרת מסוג 2. כמו כן הפחתה קטנה בסיכון כללי לתמותה מסרטן. כאמור ההפחתה בסיכון תלויה בהפחתה של 3 מנות בשר לפחות. החוקרים הגדירו את רמת הוודאות נמוכה או נמוכה מאוד.
בשורה התחתונה החוקרים סיכמו את הרציונל לא להמליץ על הפחתה בצריכת בשר ב 4 נקודות עיקריות:
1. רמת וודאות נמוכה עד נמוכה מאוד.
2. אם קיימים אפקטים חיוביים להפחתה של 3 מנות בשר הם קטנים מאוד.
3. בהנחה שאנשים ״מחוברים לבשר שלהם״ (הם ביצעו סקירה על זה) יש צורך באפקט שלילי גדול הרבה יותר בשביל שאותם אנשים ישנו את ההרגלים שלהם.
4. ההתמקדות היא באפקט הבריאותי ולא קשור לדברים אחרים כמו שיקולים סביבתיים.
**************
בשורה התחתונה מה שהמאמר הזה אומר שכל הארגונים יכולים לקחת את ההמלצות שלהם ולזרוק אותם לזבל.
ולכן, אין זה מפתיע שהוא גרם לרעש אדיר בקרב הקהילה המדעית. חלק מהקריאות היו למשוך את המאמר בחזרה אבל גם היו מקומות שבהם קיבלו את העמדה הזאת בברכה.
מי שקורא בקבוצה הרבה זמן מכיר את העמדה שלי לגבי מחקרים תצפיתיים בתזונה ואם לא אז יכול לקרוא כאן:
https://www.facebook.com/
אני לא חסיד גדול של השיטה אבל כרגע זה מה יש. הפתרון האולטימטיבי הוא לייצר מחקרים מבוקרים ארוכי טווח אבל יש קושי רב ביישום של מחקרים שכאלה ולרוב מחקרים מבוקרים יתקיימו לזמן קצר וייתנו לנו מרקרים שונים (למשל שינוי ברמות LDL) שמהם נצטרך להסיק על סיכונים עתידיים כאלה ואחרים. מנגד, יש לנו מחקרי תצפית אשר בוחנים נקודות סיום קשות יותר (תמותה או מחלות לב למשל) אך מכילים בתוכם שלל בעיות.
בסופו של יום אני לא איש בשורה ואין לי פתרון למצב למרות שבאופן אישי אני מאוד בעד הפחתה של מזון מעובד באשר הוא אבל יותר מתירני בכל מה שקשור לבשר אדום. המלצה שתהיה טובה תמיד היא לדאוג לכך שהתזונה שלכם תהיה עשירה במזונות איכותיים. פירות וירקות אף פעם לא היו מילה גסה.
נקווה שבעתיד יפתחו כלי מחקר טובים יותר ונוכל לצאת עם המלצות ברמת ודאות גבוהה יותר.
מבקש לא להכניס אג׳נדות לא קשורות.
המאמר: https://annals.org/aim/
מחלוקות לגבי בשר גרסת 2019 (Tal Ben Moshe)
