פעילות גופנית בשנים האחרונות הפכה לטיפול מומלץ על ידי רופאים ואנשי מקצוע על מנת לשפר ולהפחית את רמות הדיכאון והחרדה אצל אנשים. אולי תופתעו לדעת, אך בחלק מהמקרים, פעילות גופנית סדירה הייתה כלי יעיל יותר לטיפול נפשי ביחס לביקור אצל פסיכולוג.
תחושות דיכאון, לחץ וחרדה מאפיינות את רובנו לאחרונה תחת המלחמה. כשאנחנו מדברים על דיכאון אנו מתייחסים למחלה המשפיעה הן גופנית והן רגשית וכוללת תחושות מצב רוח ירוד לאורך זמן, אובדן הנאה, דימוי עצמי נמוך, רמות אנרגיה נמוכות ועוד. סקירה חדשה שבחנה את גודל ההשפעה מצאה שהאפקט היה מוגדר קטן או בינוני גם על אוכלוסיות המאובחנות בדיכאון קליני ואפילו בצורה מובהקת יותר ביחס לאוכלוסייה כללית.
חרדה היא מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי בו אנו חווים פחד וחוסר שקט נפשי בשל תחושת איום או סכנה ממשית. התסמינים העיקריים הם דופק מהיר, חולשה, הזעה מוגברת, נשימה מוגברת, תחושת סחרור ועוד. הסקירה מצאה שגם במקרי חרדה, פעילות גופנית סדירה הפחיתה את תחושת החרדה ברמה בינונית או קטנה.
סוג האימון היעיל ביותר במקרי דיכאון היה אימוני משקולות ( אימון כוח) עם אפקט ממוצע של 0.64. אחריו היה שילוב של כוח ואירובי עם אפקט של 0.47, ואימוני אירובי היו עם אפקט ממוצע של 0.45. א
לעומת זאת כשמדובר על חרדה, סוג האימון היעיל ביותר היה יוגה / מתיחות עם אפקט קטן של 0.42, לאחר מכן אימוני כוח עם אפקט קטן של 0.35 ופעילות אירובית עם אפקט ממוצע של 0.29.
לסיכום, ניתן לראות שכל סוג של פעילות גופנית עשויה להיות בעלת אפקט חיובי של הפחתת דיכאון וחרדה. האפקט המוגבר ביותר מתקבל בשבועות הראשונים לפעילות, כאשר יש יתרון לתדירות מוגברת של 4-5 פעמים בשבוע, אך חשוב לזכור שכל תנועה וכל פעילות גופנית נחשבת כמועילה.
מעניין לדעת שהאפקט שנמצא הוא אפילו מוגבר יותר ביחס למתן תרופות או לפסיכותרפיה. לא ידוע בוודאות לגבי שילוב בין אמצעי הטיפול השונים ורמת האפקט.
- *תודה לטל בן משה ועירית סמילנסקי על המידע*